בס"ד
עבודת
מחקר בבקבוקי חלב
מספר איש חינוך על מעשה שהתרחש עמו לפני כחמשה
עשורים, בהיותו פעוט בן שלוש- ארבע. המאורע נחקק היטב בתודעתו, כולל המחשבות
וההרהורים שעלו אז במוחו.
הוריו התגוררו באותה תקופה בשכונה ירושלמית ותיקה.
מכוניות כמעט שלא היו אז, מה גם שבסמטאותיה הצרות של השכונה לא הייתה אפשרות למעבר
רכב, כך שניתן היה לשלוח אפילו זאטוט צעיר לחנות המכולת ללא חשש מסכנותיו של
הכביש.
גם הפקדת כסף בידי ילד כה צעיר לא היוותה בעיה,
שכן בעל המכולת הכיר את התושבים כולם – כולל צאצאיהם הרכים – הוותיקים והחדשים,
וידוע ידע כי ההורים ישלמו לו בבא העת שכרו משלם.
באחד הימים נשלח בעל המעשה על ידי אמו לחנות
המכולת על מנת להביא שני בקבוקי חלב. האם ציידה אותו בסל רשת והזהירה אותו כי
ישגיח היטב על הבקבוקים לבל ישברו חלילה. באותם הימים היה החלב משווק בבקבוקי
זכוכית ולא בשקיות כבימינו.
נטל הילד את הסל וכשהוא מצויד במיטב אזהרותיה של
אמו יצא לחנות, העפיל על שתי המדרגות בפתח ופנה למוכר בקול צייצני: "אמא בקשה
שני בקבוקי חלב". המוכר האזין לו בסבר פנים רציני, הכניס לסלו שני בקבוקים,
צבט בלחיו בחיבה ופטרו לשלום.
נטל הנער את הסל ופנה לצאת. בעת רדתו במדרגות נשמע
צלצול זכוכית, הבקבוקים בסל שטרם הסכינו למשכנם החדש, התנועעו מטלטולי הדרך, נקשו
זה בזה ואף פגעו במדרגה.
פתח הפעוט את סלו בציפייה לראות בתוכו שברי זכוכית
רטובים, להפתעתו גילה שני בקבוקים בריאים ושלמים.
"ככל הנראה חוסנה של הזכוכית רב יותר משחשבתי",
הרהר הפעוט ועל כן פנה לבדוק ביתר שאת את חוזקם. הוא הניף את הסל בשנית אל המדרגות
אך הפעם לא עמדה לבקבוקים עוצמתם המפורסמת והם התנפצו בקול רעש כשהחלב ניגר מתוכם
ויוצר שלולית לבנה.
נטל הפעוט את הסל ובתוכו שברי הזכוכית. משקלו קטן פלאים, לכן הגיע חיש מהרה לביתו.
בפנים מושפלות הגיש לאמו את הסל עם שרידי הבקבוקים
ז"ל. נאנחה האם "כנראה שהוא קטן
מדי לדברים כאלו" אך לא כעסה – אין
בוכים על חלב שנשפך. ניקתה את הסל והכול בא על מקומו בשלום.
מעשיה זו משקפת את אורח מחשבתו של ילד. מצוי הוא
תדיר בעיצומו של 'מחקר' לימודי בו מנסה הוא דברים שונים ובודק את תגובות הטבע. אין
הוא גורם נזקים מתוך רוע וזדון חלילה, הוא עושה זאת אך ורק לצורך מחקרי, מנסה
ובודק כמדען בעל שם, אך לדאבונו, מה לעשות, לפעמים, בהחלטת פתע, המולקולות נפרדות
וחפצים יקרי ערך הופכים לשברים ולגרוטאות.
אגב- בעל המעשה הוא, אני עצמי.
הכי נהנתי מההזדהות בסוף הסיפור
השבמחקנחמד לשמוע שגם מרצים מפורסמים שברו פעם בקבוקים
(זה נותן לילדים שלנו תקווה)
תודה
מחקאני מעריכה את אמא שלך
השבמחקנראה לי שלא הייתי עומדת בזה...
היא באמת משהו מיוחד שה' ישלח לה רפואה שלימה!
מחקהבן שלי גם עושה עבודות מחקר.
השבמחקהוא מנסה לראות מתי יתנפצו,
אבל לא בקבוקי חלב אלא הסבלנות של אבא ואמא שלו...
קוראים לזה 'לשחק באבא ואמא'
מחקאם ההורים לא נסחפים למלכודת הרגשית גם הילד בהמשך נגמל מזה אבל אם לא יוצאים מהמעגל ממשיכים לשחק ברוגז מחבואים ותופסת גם עד זקנה ושיבה.
סיפור חמוד
השבמחקאהבתי
תודה
מחקאיך יוצאים מהמעגל הזה?
השבמחקלחשוב במתינות לפני כל תגובה האם נכון להגיב כך ואם החלטתם שכך ראוי , להגיב ברוגע ובקור רוח ללא ויכוחים ויסורי מצפון
מחקלהתעלם קצת מהתנהגותם של הילדים לגדול ולהתפתח ללא מעקב מיקרוסקופי צמוד תנו להם מרחב מחיה לגדול וללמוד לא כל דבר דורש תגובה
כשהם רואים שלא כל דבר גורר תגובה הם מתנתקים לאט לאט מהמעגל הריגשי ובשלב מתקדם לוקחים אחריות על התוצאות
דברתי על זה בהרצאה ברדיו שנקראת "זכוכית מגדלת"
בהצלחה
סיפור זה מעורר בי השראה על הדור הקודם את החכמה והסבלנות שהיתה להם בזמנם שזה מראה גם חלק מהסיפור שבזמנם לא היו מכוניות על הכביש זה מראה את הכוחות של ההורים והסבתות שלנו אז שבזכות השקט התקשורתי היו רגועים וניחנו באורך רב של סבלנות
השבמחקהסיפור מאוד יפה נשמח לקרוא עוד סיפורים מלמדים שכאלה
בגליונות 'לחנך' שנמצאים כאן למעלה בחלונית 'גליוניות' יש חומר נוסף
השבמחקבברכה
תודה על המענה, באמת לא שמתי לב שישנם הגליונות פה למעלה.
השבמחקהם מאוד מענינים!!!
לנתנאל ולרב פיירמן
השבמחקתודה שהסבתם את תשומת ליבי לנושא של העיתונים
למי שלא יודע יש לרב שני ספרים מאוד יפים
מענין!
השבמחקבניקיון פסח, אפשר לעשות מחקרים בחומרים הרבה יותר מענינים.
השבמחקכולם לשמור על ילדיהם!
זה לא תצמיד נגמר בבקבוק שבור...
ה' ישמור!!!