משהו משלו - כור המבחן
בקודמים עסקנו 'בהכנות לשבת' ו'בסיפור לשולחן השבת' ועתה עסוקים אנו בדברי התורה על השולחן.
משהו משלו
בנעורי, בהיותי בגיל חמש עשרה שנים, בעת לימודי
בישיבה, מנהג נהוג היה בשבתות, שבכל סעודה מתייצב הכן על עמדו אחד הבחורים ונושא
דברי תורה לפני כל תלמידי הישיבה.
"ובהגיע תור", כאשר הגיע תורי, הקדימו
ובישרו לי "בכדי שיעשו", מבעוד מועד, כי עלי להכין ולומר דבר תורה בפני
כולם.
כפי
המצופה, התרגשתי עד מאד, יגעתי הרבה, עיינתי ובינותי בספרים. ואכן, "יגעת
ומצאת תאמין", בסיומה של טרחה זו, הכנתי פירוש נאה שמצאתי באחד הספרים
המפורסמים.
משהגיע הזמן היעוד הוזמנתי אחר כבוד להתייצב
במקום מרכזי, קבל עם ועדה, לפני כל תלמידי הישיבה, שם נשאתי את דברי ואמרתי את
הפירוש שהכינותי. כשסיימתי, נתיישבתי במקומי וכולם אמרו לי "יישר כוח"
ואף לחצו את ידי בעוז, על מנת לאשר את דבריהם.
"כולם" אמרתי, כמעט כולם, למעט אחד. אחד השקול כנגד כולם.
