עוד עזרה שכזאת...
יום חמישי אחר הצהרים, ההכנות לשבת בהילוך
גבוה. לפני העקרת מלאכות רבות: כביסה, נקיון, קניות, בישולים, אמבטיות לזאטוטים.
כל אחת "אב מלאכה" שתחתיה תולדות ומכיוון ש'הזמן קצר והמלאכה מרובה'
והשעון איננו חובק מחוגיו מחליטה אמא להזעיק את שרה שלה בת הט"ו, כן היא בבית,
אך אמא איננה 'אוהבת' במיוחד להעזר בה אבל כשאין ברירה...
"ש-ר-ה!" – אין קול ואין עונה
ואין קשב. "שרל'ה, שרתי, סורי" מנסה אמא כינויים נוספים אולי שרה חושבת
שאמא קוראת לשרה של השכנים ועד שהיא לא תקרא לה בכל ה-7 שמות כיתרו בשעתו לא תבין
שהקריאה מופנית אליה.
שרה מגיעה לבסוף "כן אמא מה???"
"מה זה מה?? יום חמישי היום ויש עוד המון
לעשות תעזרי לי בבקשה" "במה אפשר לעזור?!" שאלות מסוג זה עשויות
להוציא את הסבלן בבני אנוש משלוותו, "בואי קחי מטאטא ותארגני לשטיפה"
"היכן המטאטא???" אמא שואפת קורטוב
סבלנות בלי להתפרץ, "בפאתי מרפסת השרות!" "אני לא מוצאת!" אמא הולכת לעזור-לעזור עתה החלה במלאכה כשכל משיכת מטאטא בגניחה וגריפת
יעה באנחה.
כשילד נכנס חלילה 'לשטח האש' זועקת "אמא
אני לא יכולה תיקחי אותם מהר!" לא חולפות הדקות וכבר בכי ויללה
משקבלו "איש כמתנת ידו" משרה.
אז אולי מיותר לבקש מהמתבגרים עזרה, ואולי,
אולי שרה ילדה רעה?
אבל לשרה 'לב זהב' כשצריכים להתנדב היא ראשונה
אתמול נתנה כל חסכונותיה לצדקה...
באמת למה? מה
עושים?
עלינו לדעת ששרה נמצאת
ב'חלום', בעולם משלה – שם ישנה יום ההולדת לחברתה, ספר הספרייה, והבחינה שעל הפרק
(הלוואי...) האחרונים ברשימה הם הבית המבולגן, הכיור עמוס הכלים להתפקע, והילדים
המשוועים לרחיצה.
ואם תשאלו "כיצד
לדעתך שבת יורדת לעולם?!"
בוודאי תספר על
'חוק הטבע' "באה שבת באה מנוחה" הבית מתנקה בעצמו, הבגדים מתכבסים מעצמם
(כבמדבר) מפה לבנה נוחתת משמים ועליה חלות, תבשילים וסלטים, כמן בשעתו.
שרה טרם הכירה את "מי שלא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת???..."
זמן יחלוף עד שתבנה
את ביתה שלה.
הכלל אומר 'שיתוף
מצמיח שייכות ושייכות גורמת לשיתוף' ע"י שיתופה בהכנות היא תחוש 'שייכת'
לעניין וממילא תשתתף יותר. אך כיצד נכנסים ל'מעגל קסמים' זה?! על כך בעז"ה
בכתבה הבאה ובינתיים... שבת שלום.
תודה רבה המסר הוא חד וברור קנינו את הספר "מתי ישמעו ילדי בקולי"
השבמחקוברוך השם רואים שינוי מבורך בחיים
אני שמחה לראות שיש גם אתר ואפשר להתייעץ
נ.ב. אם יוצא לאור עוד ספר אשמח לקנות
קרן ביטון
קרן יש גם את הספר שולחן השבת יחד עם הילדים שיצא ממש לאחרונה
מחקזה מאמר נחמד לגבי ילדים שלא עוזרים, אבל, וזו שאלה מסוכנת: מה עושים עם אורחים שמתיישבים והופכים לנופשים כך שאינם נוקפים אצבע.
השבמחקמה גם שלפעמים המארחים אינם בקו הקריאות או גם מבוגרים (במו דודים מבוגרים או הורים) והאורחים הצעירים מתפנקים כמו בבית מלון.
איך אפשר לגרום לאורח לעזור בלי לפגעו ובלי להבריח...?
אשמח להתייחסות!
אכן שאלה חשובה כתבתי על זה באריכות בספר 'שולחן השבת יחד עם הילדים' בפרק 'כשהנשואים מגיעים'
השבמחקבברכה
אני גם הייתי כזה שלא עוזר
השבמחקהסתבכתי עם ניהול העזרה,
לא ידעתי להחליט מה לעשות קודם ואיך
היום ברוך ה', אני מנהל את הבית כשאישתי לא יכולה
אכן יפה שאתה מושיט יד לעזור כשהיא לא יכולה
מחקלא פחות חשוב לעזור גם כשהיא כן יכולה [ואני בטוח שאתה עושה גם את זה]
אכן אחת הבעיות עם העזרה זה כשמסתבכים עם זה
זה נראה כדוב גדול ומאיים
כשמדריכים ילדים איך לבצע
מחלקים למשימות קטנות
מעודדים
ולא מגזימים בדרישות
הם אוהבים לעזור
דברתי על זה בשיעור ברדיו שנקרא בשם "עזרה ראשונה"
בברכה
אכן הילדים מסתבכים לפעמים עם העזרה
מחקהמטלה נראית כ'דוב מאיים'
והם מנסים להתחמק
אבל שמחלקים להם למשימות קטנות
מחמיאים להם
ולא מגזימים בדרישות
ודואגים לאוירה טובה סביב כל הזמן
הם עוזרים אחרת
דברתי על זה בהרצאה ברדיו בשם 'עזרה ראשונה'
בברכה
לברוך הדייג
השבמחקלא הבנתי ממש מה הגיל שלך,
אבל לדעתי כדאי לפני שמזמינים לדבר פתוח ולומר ששמחים שבאים וכו'
אבל יום שישי קצר ואולי הם יכולים להביא איתם משהו...
בדרך כלל הם מבינים את הרמז!
לאליהו חמעני-
השבמחקכל הכבוד!
אני מכיר הרבה שעדסוף חייהם לא מצליחים לעזור.
לא מצליחים [ויותר מדויק לא רוצים]
מחקאו עזרה או עז-רע [ח"ו]
כשאנחנו מתארחים אנחנו תמיד משתדלים להביא משהו.
השבמחקאף פעם זה לא מיותר
(חוץ מחלות בשבת הגדול)
אם ככה כל שבת,מ מה קורה בפסח...
השבמחקבתשעת הימים הכי פשוט,
השבמחקלא צריך לנקות או לכבס.
אח"כ צריך לעבוד כפול.